#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהלל ובמגילה מהו שיפסיק. א] מה הצד שלא יפסיק. ב] מה ההלכה.	"א] פרסומי ניסא עדיף [ויותר חמור מקר""ש].<br>ב] פוסק ואין בכך כלום. ואמר רבה ימים שיחיד גומר בהן את ההלל, פוסק בין פרק לפרק [עי' רא""ש שהיינו מפני הכבוד, ודינו כקר""ש וכנ""ל], ושאינו גומר אפי' באמצע הפרק [פי' הרא""ש שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם]."	ברכות יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תוס'. הלל בימים שאינו חובה אלא מנהג [כגון ר""ח]. האם מברכים עליו. א] ראיה שלא מברכים על מנהג, וחילוק."	"א] על ערבה לא מברכים. כיון שהוא רק מנהג נביאים. ודוחה ר""ת ששם הוא טלטול בעלמא, אבל כאן הוא מצוה. ולשון התוס' בסוכה מד:- אבל קריאת ההלל לא גרע מקורא בתורה."	ברכות יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תוס'. הלל בימים שאינו חובה אלא מנהג [כגון ר""ח]. האם מברכים עליו. ג' ראיות שכן. [א' ממנהג אחר שמברכים עליו. ב' מסוגיין. ג' ממעשה דרב]."	"א' על יו""ט שני מברכים אף שהוא רק מנהג [כמבואר בגמ' בביצה].<br>ב'- והכא נמי משמע דמברכין דאי לא מברכין מאי הפסקה שייך בה.<br>ג' רב איקלע לבבל חזנהו דהוו קא קרו בר""ח סבר לאפסוקינהו. כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמר ש""מ מנהג אבותיהם בידיהם. ואם לא ברכו בתחלה אמאי לא הרגיש רב דהוה מנהגא עד שדלגו."	ברכות יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתוס'. ברכת אשר גאלנו בליל הסדר. מדוע פותחת בברוך. פרש מכח מה השאלה, ותי' הירושלמי.	"שהרי סמוכה לברכה ראשונה דההלל. ותי' הירושלמי- שנייא דאם שמעה בבהכ""נ יצא. [ופי' תוס' שכך היה דרכן, עיי""ש. הג""ה ולמעשה גם אנחנו לא מברכים ברכה ראשונה על הלל שבליל הסדר, אלא רק בבית הכנסת]."	ברכות יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתוס'. מדוע אנחנו לא מברכים על ההלל בליל הסדר. [מלבד תי' הירושלמי].	"[בירושלמי כ' שאם בירך בביהכ""נ יצא. ובזמן תוס' לא היו מברכים]. כ' תוס' כי אנחנו מפסיקים באמצע ההלל בסעודה, ולכן אין לנו לברך. [לא לפני ב' פרקים ראשונים, ולא לפני המשך ההלל]."	ברכות יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב' דברים שלגביהם נאמר שטעימה מותרת. ב] עד כמה מותר. ג] פי' התוס' מהו טעימה.	"א] א' השרוי בתענית [כ' תוס' שדוקא תענית יחיד]. ב' מטעמת אינה צריכה ברכה. ג] עד רביעית. [ורביעית בכלל, שמותר. שו""ע תקסז, ומ""ב רי].<br>ג] פי' ר""ח שחוזר ופולט, דלא חשיב הנאה מן הטעימה."	ברכות יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אנחנו אומרים פרשת ציצית בלילה.	"מתחילים כי במערבא התחילו עד ואמרת אליהם. וס""ל שזה לא הוי התחלה, ולכן יכול לפסוק. וכיון שהתחלנו מסיימים [כמ""ד שהוי התחלה] דאמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל ואם התחיל גומר."	ברכות יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אופן שבו לא צריך לומר אמת ואמונה. [ומה כן אומר אז].	אמר חייא בר רב, אמר אני ה' אלוקיכם, צריך לומר אמת, לא אמר וכו'.<br>והא בעי לאדכורי יציאת מצרים, דאמר הכי מודים אנחנו לך ה' אלוקינו, שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמכה וכו'.	ברכות יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בתוס'. למ""ד ציצית חובת טלית, היכי משכח""ל שיהא הזמן גרמא. ב] מה טעם רבנן [להך מ""ד] שאינו זמן גרמא. [תוס' ע""פ ירושלמי]."	"א] אם היה כסות המיוחד ללילה פטור.<br>ב] א""ר אילא טעמא דרבנן שאם היה מיוחד ליום ולילה שחייב בציצית."	ברכות יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תוס'. רב הניח תפלין אחרי קר""ש. מה הדין בטלית. ב] האם מברך."	"א] רבי יצחק ברבי יהודה התעטף אחרי ק""ש בברכותיה. וכ' תוס' שיש לדחות הראיה מפה, שבקר""ש בלא תפלין הוא כמעיד עדות שקר בעצמו, וכן תפלה [עי' בתוס'], משא""כ ציצית שהיא חובת טלית, שאם אין לו פטור, ודאי דהוי הפסקה.<br>ב] והרב ר' משה מקוצי אמר שגם לתפלין אין להוכיח, דשמא לא בירך, אלא לאחר י""ח ממשמש בהם ומברך. [וכן בידיו מטונפות הדין לעשות כך]."	ברכות יד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"להו""א רב סובר שקודם קורא קר""ש ואח""כ מניח תפלין. והקשו עליו מבריי' שמבואר לא כך. ותי' הגמ' שרב ס""ל כ.. א] השלם. ב] דחית הגמ' מסברא שאינו דומה לשם."	"א] כריב""ק שאמר למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחי' ואח""כ עול מצוות. וה""נ הנחת תפלין היא עול מצוה.<br>ב] שריב""ק אמר להקדים קריאה לקריאה, ולא לעשיה."	ברכות יד:		
